דווין טאונסנד, עד כמה שאני יודע, לא הצליח עד כה ליצור אלבום לא מוצלח. הבן-אדם פשוט יצירתי, מוכשר ולאחרונה גם ממוקד לחלוטין. Addicted הוא השני בסדרה של ארבעה אלבומים שטאונסנד מוציא תחת השם The Devin Townsend Project, כשהוא בא אחרי Ki המצויין, שיצא מוקדם יותר השנה.
אין לי יותר מדי דבר חכמים לומר על האלבום הזה - הוא כמו רכבת הרים - כיף כיף כיף ומהיר, בניגוד ל-Ki המופנם יותר, שהיה בו יותר אמביינט. הסאונד הוא חומת סאונד כבדה ומתנשפת, גיטרות מנסרות וקצב שאפשר וכדאי לרקוד איתו. אנקה ואן-גירסברגן שרה ברוב האלבום עם טואנסנד, כשהקול שלה, שבדרך כלל תופס חזק את מרכז המוזיקה, נמצא יותר ברקע. גם כשהיא שרה לבד, המיקס לא נותן לה את הצלילות הרגילה שלה. העבודה הטובה שלה פה קצת מפצה על האלבום האחרון והמעפן שלה (In Your Room), שעושה רושם שנכתב בשביל להתקבל לאירוויזיון.
Bend it Like Bender
קיצר, האלבום הזה מעולה, מושלם לנהיגה או למשחק יריות מהיר. שווה לשמוע את כל האלבום בבית אחת, הוא זורם בשלמות משיר לשיר. אם חייבים לשמוע רק שיר או שניים, הייתי ממליץ על Supercrush! או על Universe in a Ball! (כל השירים באלבום מסתיימים עם סימן קריאה, לא אני המצאתי). המילים לא מסובכות מדי, אבל הן לא רעות, בגדול נראה לי מדובר על מבט לאחור על התמכרות ורצון לא לחזור לשם (מה שמאוד מסתדר עם הישירות והמיקוד של האלבום הזה) וכל מיני רעיונות מגניבים.
למרות שרציתי לקנות את האלבום בפורמט דיגיטלי, ולו רק כדי לתמוך בטאונסנד שממש התאהבתי במוזיקה שלו השנה, לא מצאתי דרך לעשות את זה (חוץ מאייטיונז, וזה לא ממש אופציה בשבילי), אז הזמנתי את האלבום בדיסק מהאתר שלו, 20$ (כולל משלוח), זה לא זול, אבל מגיע לו. מקווה שתהנו גם!