הבלוג של יוסי קולסניקוב

האלבום הזה מתחיל קצת להדאיג אותי - אני לא יכול להפסיק לשמוע אותו. כשאני לא שומע אותו, אני שומע אותו בראש ורוצה לשים אותו שוב. כל זה בלי רדיו או פרסומות או שטיפת מוח אחרת.

כמו שאפשר להבין מהפסקה הראשונה, אני מאוהב באלבום החדש של רג'ינה ספקטור, על השירה המשגעת שרוקדת על ספקטרום שלם של רגשות וסוגים שונים של טעם מתוק. מהבחינה הזו האלבום הוא ללא ספק המשך ישיר של Begin to Hope, אלבומה הקודם, מ-2006. מבחינתי, הכל לטובה, למרות שאני אוהב גם את האלבומים המוקדמים יותר שלה (ואת Soviet Kitsch במיוחד).

Eet

השירים מספרים לנו סיפורים מהמציאות באמצעות מטפורות חלומיות וסוג של אופטימיות נאיבית שתמיד מעלה חיוך. יש משהו מאוד גרפי בשירים של רג'ינה, הצבע הכחול ב-Blue Lips, שהוא על שפתיים, בכלי דם ועל כדור הארץ, לבבות האבן הקטנים שמתחככים כדי ליצור אש/אהבה ב-The Calculation, הרשת-מכונה ב-Machine או החוף המלנכולי משהו ב-Folding Chair. אני יכול להמשיך ולהמשיך, אבל צריך פשוט לשמוע, כי המלים הן רק חלק מזה - השירה של רג'ינה היא משהו ייחודי, על הסטאקטו והסופרנו העולה והיורד והחיוך שנשמע בקול מדי פעם. נגינת הפסנתר כמו תמיד יפהפיה אבל לא משתלטת.

הייתי ממליץ על שירים ספציפיים להתחיל לשמוע איתם את האלבום, אבל אין צורך, כי כולם טובים. אני אהבתי את Machine מאוד, למשל, בגלל הסאונד השונה והקצב המהיר יותר, או את Human of The Year, שבהופעה נשמע עוד יותר טוב (השיר מפסיק באמצע, כי לבחור שהקליט נגמר הכרטיס, אבל לא מצאתי ביצוע טוב יותר):

Human of The Year

 אחת הנקודות הטובות ביותר באלבום היא הרב-גווניות שלו - יש זרימה מושלמת בין שירים מהירים ושמחים יותר לשירים איטיים ומהורהרים יותר. החיבור בין Dance Anthem of The 80's החמוד והמהיר לבין Genius Next Door המלנכולי והמסתורי מצייר תמונה מלאת צבעים. אני בטוח שבהופעה רג'ינה תבצע את השירים בהתאם למצב רוח - פעם שמח, פעם עצוב, פעם מהיר ופעם איטי, אבל תמיד בצורה שיהיה כיף לשמוע.

אני ממליץ בחום על האלבום הזה ומחכה בקוצר רוח להופעה הבאה של רג'ינה בארץ!

אפרת צילמה את התמונות, אני לא הלכתי להופעה - פשוט לא יכולתי אחרי ששמעתי את האלבום החדש שלו, עם כל ההערכה שיש לי אליו. בכל אופן, היא נהנתה מאוד מהשירים הטובים שהוא ביצע בהופעה (סולו, סאונדגרדן, Temple of The Dog, Audioslave). עכשיו מחכים ל-Nevermore עוד כמה שבועות ולפיית' נו מור בספטמבר!

אחרי בערך שנתיים וחצי שאני עצמאי, בבניית אתרים ואפליקציות אינטרנט, צילום וסיורים וירטואליים. חשבתי שיהיה נחמד לשתף כמה עצות עם אחרים, שחושבים גם להיות עצמאיים, או רק התחילו. כמובן שאשמח לדעות ועצות מאחרים גם.

1. תדאגו לגב כלכלי, בעיקר לשנה הראשונה. כדאי שיהיה חיסכון בצד או לפחות בן/בת זוג שיכולים לתמוך בכם. בשנה הראשונה סביר שעבודות לא יזרמו בתדירות מספקת ושהמחירים שלכם לא יהיו גבוהים מספיק, וזה יכול להיות קשה מאוד לנהל ולפתח את העסק כשאין כסף.
2. תחשבו טוב על התימחור של המוצר שלכם. הבעיה הגדולה ביותר והנפוצה ביותר שאני חוויתי ושאני רואה אצל אחרים היא חוסר ביטחון עצמי, שמתבטא במחירים נמוכים וכניעה מהירה ללקוח שמזהה את זה ומנצל את החולשה שלכם להורדת מחיר דרסטית. אם אתם מאמינים במוצר שלכם, תעמדו מאחורי המחיר שאתם חושבים שמגיע לכם (ומגיע לכם!).
3. בערך באותו נושא - ההתחלה היא השלב הקשה ביותר של העסק ואין מנוס מלתת מחירים תחרותיים כדי לבסס את עצמכם בשוק. תורידו קצת, אבל אל תרדו לזנות. מחיר נמוך מדי תמיד מציג אתכם כלא מקצועיים. כשאתם לא בטוחים אם הצעת המחיר שלכם נמוכה מדי - אתם צודקים, תעלו במחיר. באופן כללי, העצה שלי לעצמאיים מתחילים - תכפילו מחירים. מקסימום, הלקוח יתמקח.
4. לעולם, אבל לעולם על תעשו עבודה מקצועית בחינם, אלא אם כן זה לחברים קרובים או משפחה. לקוח שמבטיח לכם הבטחות, שהוא ידאג לכם לשיווק, יביא עוד לקוחות, ישלם אם וכאשר הוא יוכל, יהיה חבר שלכם וכו' וכו', אל תסמכו עליו. זאת הפרנסה שלכם בסופו של דבר. משום מה, הלקוחות הקטנים ביותר הם גם אלה שיטרידו אתכם הכי הרבה ויסמכו עליכם הכי פחות. הייתי ממליץ להמנע מטיפוסים כאלה, אבל זה בלתי-אפשרי.
5. סעיף חשוב, שמתקשר ישירות לסעיף הקודם - תעבדו מסודר. לכל עבודה, גם אם היא קטנה, צריך להיות חוזה עבודה חתום ע"י הלקוח. הכל צריך להיות מספיק ברור כדי לעמוד בבית משפט - מה אתם חייבים ללקוח, כמה ומתי הלקוח צריך לשלם. זה חשוב במיוחד לעסקים קטנים ומתחילים, שבגלל חוסר נסיון עשויים להפגע ע"י אנשים שלא מעניין אותם כלום חוץ מרווח אישי. זה קרה לי ולפחות או יותר לכל עצמאי אחר שאני מכיר.
6. קחו מקדמה עם תחילת העבודה. אני לוקח 20% מהצעת המחיר עם תחילת העבודה, כתנאי מוקדם לתחילת העבודה. קודם כל, תשלום של מקדמה סוגר חוזה עבודה ומראה על רצינות הלקוח כלפיכם. שנית, זה גם מרגיע את הלקוח, שהוא כבר שילם לכם משהו ולכן אתם מחוייבים לעבודה מולו. זה משפר את יחסי העבודה וכמובן מכסה לכם את חשבון הבנק קצת עד לסיום העבודה, שבפרוייקטים ארוכים עשוי להיות ארוך.
7. לפי דעתי, המוצר שלכם הוא הדבר החשוב ביותר ומה שראוי שתשקיעו בו את הזמן הרב ביותר. מוצר טוב נותן לכם יתרון על פני המתחרים, גם אם המחיר שלכם גבוה יותר. עם זאת, ראוי להשקיע זמן לא מועט בשיווק עצמי, כיוון שגם אם המוצר שלכם הוא הטוב ביותר, אם לא יודעים להגיע אליכם, לא תקבלו עבודות. פה אעיד על עצמי שאני גרוע מאוד בתחום הזה, אבל יש לי מזל גדול שיש לי לא מעט חברים ומשפחה שמפנים אלי עבודות, גם בצילום וגם בתחום האינטרנט. כמובן שעם הזמן, גם לקוחות מרוצים מפנים לקוחות חדשים, אבל בהתחלה אין את זה. שלחו אימיילים לחברים, שיהיו מודעים למה שאתם עושים, אל תתביישו להראות את המוצר בכל הזדמנות, לדחוף את עצמכם (בלי להיות נודניקים, כמובן).
8. שותפ/ה. בתחום הסיורים הוירטואליים אני עובד עם אלי, שלמד איתי במכללה. אנחנו מתחלקים בעבודה וברווחים, אם כי כל אחד עושה את מה שהוא טוב בו יותר. אם זה מתאפשר לכם ויש לכם שותף מתאים, שנוח וכיף לכם לעבוד איתו ושאתם סומכים עליו, נראה לי שזאת הדרך הכי טובה להיות עצמאי. פי-שניים מקורות עבודה, תפוקה רבה יותר, גיבוי מול הלקוח ופחות לחץ עליכם הם יתרונות שעולים על הרווח המוקטן. חוץ מזה, שזה כיף גדול לעבוד עם עוד מישהו שמבין בדיוק איפה אתם נמצאים. אם אפשר גם לצחוק יחד ולשתות איזה בירה (או וויסקי) פה ושם, בכלל הכי טוב.
9. צריך המון מרץ כדי להיות עצמאי. אני מתכוון למי שהוא רק עצמאי, לא למי שעושה חלטורות. צריך להיות ממוקד, להשתפר תמיד במקצוע, לוודא כל הזמן שיש הכנסה ולתכנן את העתיד. כל זה תוך כדי עבודה מתמדת, טלפונים, פגישות ונסיעות שלוקחים זמן מהעבודה וחשבון בנק שבדרך כלל מסרב להכנע לרצונות שלכם. לא כולם עובדים באותה צורה - אני למשל מעדיף להתחיל את היום שלי מאוחר, בצהריים, ואז לעבוד בלי הפסקה אל תוך הלילה, בלי לו"ז מסודר. חבר שלי שי, לעומתי, שהוא צלם, מתכנן את הלו"ז שלו בקפדנות מעוררת הערצה ולא חורג ממנו. תחשבו מה מתאים לכם כדי להצליח לעמוד בדדליינים.
10. יכול להיות שתגיעו לנקודת שבירה, אולי אפילו יותר מפעם אחת. אני בהחלט הגעתי ובטח עוד אגיע לנקודות כאלה. העצה שלי - אל תוותרו, אם יש אפילו שביב של תקווה. תנצלו תקופות יבשות לשיפור עצמי - תלמדו איך לשפר את המוצר/שירות שלכם (טכניקות חדשות, מאמרים מאנשי מקצוע אחרים, תכתבו רעיונות, תדסקסו עם חברים), תעבדו על השיווק שלכם, אולי אפילו קחו מאמן אישי. עד כמה שזה נשמע קלישאי, אם תאמינו בעצמכם, בסופו של דבר הדברים ישתפרו בהדרגה.
11. בדרך כלל יש מקום לגמישות עם הלקוח, בקשר למוצר הסופי או לשירות שלכם. תזכרו שלגבי התשלום הגמישות צריכה להיות מינימלית. גביית התשלום יכולה להיות לא נעימה במקרים מסויימים, אבל זה הדבר החשוב ביותר. תשלומים שלא מתקבלים אחרי עבודה מאומצת זה הדבר הקשה ביותר בעסק ומה שעשוי לשבור אתכם בסופו של דבר. בנושא הזה אל תוותרו אף-פעם, גם אם צריך לפנות לבית משפט או להודיע ללקוח שהוא לא יקבל את המוצר או השירות, אם זה אפשרי.
12. עוד כמה עצות שימושיות - תיראו מקצועיים - הצעות מחיר מסודרות ומעוצבות היטב, כרטיסי ביקור, אתר אינטרנט, תיק עבודות (אם רלוונטי) ו/או קורות חיים מסודרים. אלה דברים שמסביב, אבל שיש להם חשיבות עצומה. כבר קרה לי לא פעם שלקוח אמר שהוא בחר בי לעבודה על פני אחרים בגלל הצעת המחיר או האתר האישי שלי (כמובן שהאתר רלוונטי לי במיוחד, כי אני בונה אתרים). תפגינו ביטחון עצמי ומקצועיות בפגישה עם לקוח פוטנציאלי, אבל חשוב שגם תתנו לו לדבר.
13. דבר אחרון - אם הגעתם להכנסה של עוסק מורשה, מזל טוב! קחו רואה חשבון טוב, זה דבר אדיר שחוסך דאגות ובסופו של דבר, כסף. אשמח להמליץ על הרו"ח המצויין שלי אם אתם צריכים. אל תעשו את זה בעצמכם (אלא אם כן אתם רואי חשבון!), בחיים לא תצליחו לקחת מהמדינה את מה שמגיע לכם לבד וגם סביר להניח שלא תהיו מכוסים מבחינת החוק בנושאים האלה.

צפוף. חם. סולואים. ברוכים הבאים להופעה של דרים ת'אטר בישראל, 2009.

קודם כל, רציתי לאשר בשביל כל מי שלא היה ותהה - מייק פורטנוי הוא לא כינוי למכונת תיפוף ממוחשבת, אלא בן-אדם אמיתי, אפילו נראה אחלה בן-אדם. פטרוצ'י, אני עדיין לא בטוח אם הוא לא מכונה...

הצפיפות הרבה בהופעה הקשתה עלי בהתחלה להנות מהמוזיקה. כיוון שהגעתי מוקדם, התיישבתי לחכות במרכז, די קרוב לבמה. כבר בהופעת החימום של להקת "אפרת" היה צפוף מדי, מסריח ולא נעים. לגבי להקת החימום עצמה - לא הבנתי את הסיפור. זאת ההופעה הראשונה של הלהקה הזו, שעושה שירי רוק/מטאל/פרוגרסיב סטנדרטיים, לא מעניינים במיוחד. כנראה שיש שם איזו קומבינה עם דרים ת'אטר, אבל לא משנה.

דרים עלו לבמה לקהל משולהב, שאגות שמחה ושיר שאני לא מכיר, כנראה מאחד האלבומים האחרונים. היה די נחמד, אבל עוד יותר נחמד היה כשהם עברו לשירים מוכרים יותר - Beyond This Life מ-Scenes From a Memory ו-Take The Time מתוך Images And Words, אלבומם השני המופלא. היה גם את Rite of Passage מתוך האלבום החדש, שנשמע נחמד סך הכל, Erotomania, Voices, The Spirit Carries On, As I Am, Pull Me Under. היה חלק מ-Metropolis Pt 1 המדהים, Learning To Live ובהדרן היה חלק מ-A Change of Seasons, כשאיפשהו שם היה גם דו-קרב של סולואים בין פטרוצ'י הגיטריסט לרודס הקלידן, שהיה חמוש במעין אורגן בצורת גיטרה. בסוף הדו-קרב המגניב הם פרצו ב"הבא נגילה", שהיה נחמד מאוד.

בסך הכל, הייתה הופעה טובה, כצפוי מלהקה ברמה כזו. השירים עצמם טובים, במיוחד בקטעים האינסטרומנטליים, אבל נוטים להגרר לסולואים אין-סופיים, במיוחד של פטרוצ'י, שבהופעה חיה כנראה אין מי שיעצור אותו. הוא נגן מדהים, כיף לראות אותו ולשמוע אותו, אבל הדבר היחיד שהוא לא טוב בו זה איפוק. פטרוצ'י, אם אתה קורא את הבלוג הזה - תן קצת מרווח בין הצלילים, אתה תודה לי אחרי האלבום הבא. אם אתה כבר בקטע, עוד עצה קטנה - לא חייבים סולו יותר מפעם אחת בשיר.

ג'ון מיונג היה עונג אמיתי לראות על הבאס - הסולואים שלו הם אחד הדברים האהובים עלי בדרים ת'אטר. הוא ופורטנוי כיחידת קצב הם החלום הרטוב, המזיע והבועט של כל להקה כבדה. פורטנוי הוא אמנם לא מכונה, אבל הוא נשמע ונראה כאילו הוא חלק מהתופים. הוא פשוט שולט בהם בצורה מוחלטת. באיזשהו שלב הוא התחיל להעיף את המקלות למישהו מהצוות הלוך-חזור, כל פעם מקל אחד, תוך כדי שהוא ממשיך לתופף בצורה מושלמת, נראה לי ב-Erotomania.

לסיכום - הופעה טובה מאוד מבחינת מוזיקלית, לא משהו מבחינת תנאים, בחירת השירים הייתה בסדר, אם כי נורא היה חסר לי Home מתוך Scenes From a Memory, השיר האהוב עלי שלהם. קצת התאכזבתי שהם לא עשו את כל A Change of Seasons, אבל זה כמו להתלונן שאין קצפת על העוגה אחרי ארוחה במסעדה מצויינת. לא ההופעה הטובה ביותר שהייתי בה, אבל סך הכל היה כיף.

שילוב לא צפוי אבל אחד הטובים והמדהימים ביותר שיכולים להיות, לדעתי. המוזיקה המדהימה של דווין טאונסנד יחד עם הקול של אנקה? במלים של קליי דיוויס - שיייייייייייייייייט. הם גם הקליטו שירה לאלבום הבא של טאונסנד, Addicted, וגם כתבו חומרים לאלבום הבא של אנקה. מוזיקה מעולה בדרך!

הבלוג  של אנקה