אתם יכולים להרגיש את זה, לראות את זה, לשמוע את זה היום?
כן! כן! כן!!
וואו, היה כל-כך טוב שקשה יהיה להסביר. אתה חושב שאתה משאיר את הנעורים שלך מאחור כשאתה עובר את גיל 20, הלהקות שאהבת התמסחרו, התפרקו או נהרגו, התמסדת. אבל אז - פלשבק. פיית' נו מור מתאחדת עם 100% מהאנרגיה שהייתה לה בשנות ה-90, אם לא יותר, ואתה מגלה שלא רק שלא איבדת את הנעורים, אלא שדברים יכולים לנוע אחורה, להתאחות.
לקפוץ ישר לרשימת השירים
Photo © Shirlaine Forrest
מייק פאטון עשוי להיות הזמר הטוב ביותר שנשא את קולו על במה בארץ. בליגה איתו יש רק את ניק קייב, לדעתי. איזו כריזמה, איזה קול, איזה ספקטרום, פאק. וזה לא רק הוא - הלהקה הייתה מדהימה, היה שמח וכיף ומגוון ונוסטלגי ומרגש.
זה התחיל ב-21:00 עם מונוטוניקס, להקה מגניבה ובעיקר משעשעת. הם ניגנו בתוך הקהל, עם מכנסיים קצרים בלבד, שיער ארוך ושפמים, נתנו גרוּב שמח ורקדו עם האנשים שעמדו לידם, קרוב לבמה. המוזיקה הייתה סבבה סך הכל, לא מדהים, אבל נחמד בתור התחלה. אחריהם עלו דינוזאור ג'וניור, להקה שאני אוהב הרבה זמן, להופעה של שעה וחצי בערך. אהבתי את הסט, שכלל שירים מהאלבום החדש והמצויין שלהם, Farm, ומאלבומים קודמים. זה היה קצת ארוך מדי, בתור מופע חימום, דבר שאולי נגרם בעיקר מזה שהזמר/ים שלהם נשמעים יותר כמו זמרי רקע. הלהקה טובה, אבל הם ממש צריכים זמר כריזמטי, עם יכולות קוליות.
למנה העיקרית - ההופעה של פיית' התחילה קצת אחרי חצות, עם הקאבר Reunited החמוד ואז ההופעה התחילה באמת עם From Out of Nowhere מתוך The Real Thing. אז החיוך התקבע לי על הפרצוף למשך השעה וחצי הבאות, כמו הג'וקר בבאטמן אבל פחות מקברי. Be Aggressive בא אחריו וקנה את כל מי שעוד לא השתכנע שאנחנו בהופעה הטובה ביותר השנה.
אני חייב לומר עוד כמה מלים על פאטון, הוא פשוט אדיר. בחלק מהקליפים שראיתי מהשנה של פיית' היה נראה שפאטון ציני או קצת משחק, אבל בהופעה היום היה נראה שהוא נותן את כל כולו לעניין וכמובן שהוא קיבל את כל האהבה שלנו חזרה. אחרי Be Aggressive הוא אמר שהמפגש איתנו הוא כמו מפגש עם חבר ותיק, אחרי עשור שלא ראית אותו, קצת מביך (awkward), אבל הם שמחים לראות אותנו. הוא צרח וקפץ ושר באופן מושלם את השירים והיה נראה שהוא לא מצליח לעצור את האנרגיות מלפרוץ מתוכו.
אני לא בטוח ב-100% בסדר של השירים הבאים, אז תקנו אותי אם הייתם ואתם חושבים שאני טועה. Last Cup of Sorrow היה הבא ותענוג אדיר. בהמשך היו Evidence, Easy, ואז שני שירים שלבדם שווים את מחיר הכניסה - Midlife Crisis ו-Epic. את הפזמון של מידלייף קרייסיס צעקתי יחד עם כל הקהל. הלהקה הפסיקה לנגן בפזמון השני או השלישי ונתנה לנו לשיר לבד ואז במקום לחזור לנגן, פאטון הציע לקהל לסיים את השיר לבד והיה נהדר - אני עדיין צרוד (You're perfect, yes it's true, but without me you're only you...)
Epic היה, ובכן, אפי. שיר מושלם בהרבה מובנים ושקיים רק בגלל שמייק פאטון קיים. אני פשוט לא יודע מי עוד היה מסוגל לשיר אותו בצורה כזו. אולי יותר מכל השירים האחרים, השיר הזה מסמל את תחילת התקופה הטובה ביותר של פיית' ואחד השירים המגניבים ביותר של תחילת שנות התשעים, תקופה שלא חסרים לה שירים טובים.
הם עשו את הקאבר היפהפה שלהם ל-I Started a Joke של הביג'יז, שהיה רך ומרגש. עוד בהמשך - Surprise! You're Dead!, Cuckoo For Caca, The Gentle Art of Making Enemies, Digging The Grave, Caffeine ואז Ashes to Ashes, אחד השירים האהובים עלי שלהם, מתוך האלבום האחרון שלהם, Album of The Year, מ-1997.
השיר האחרון של הסט העיקרי היה Just a Man, עוד אחד מהאהובים. בתחילת השיר מייק צילם עם מצלמה קטנה (או פלאפון?) את הקהל, עצמו והלהקה, תוך כדי שירה. לא ראיתי אם זה היה של מישהו בקהל או לא, אבל כשהגיע הפזמון, הוא פתאום קפץ ושם לב שהוא צריך להתאמץ קצת יותר, הניח את המצלמה והדביק את הקצב. השיר נגמר ונגמר ונגמר, עד שהם גמרו אותו באמת וירדו לקול תשואות מטורף.
היו שני הדרנים - הראשון (ואולי אני מבלבל ביניהם, אני ממש עייף) התחיל עם Midnight Cowboy האינסטרומנטלי המקסים, מייק פאטון עם אורגן פה (איך קוראים לזה באמת?) מלודיקה וביצוע מושלם של כל הלהקה, במיוחד האורגן של רודי בוטום, שעשה דואט עם מייק. אחריו היה קאבר ל-Chariots of Fire של ונגליס ואז Stripsearch, עוד שיר יפהפה. We Care a Lot מהאלבום הראשון של הלהקה סגר את ההדרן הראשון, אחד השירים המקפיצים ביותר בערב מקפיץ ביותר. בהדרן השני היה Pristina, גם הוא מ-Album of The Year, שיר מתאים ביותר לסיים את הלילה.
זהו, היה אדיר, נהניתי מכל רגע, קפצתי ורקדתי עם אפרת בכל שיר, לא היו פקקים בכלל, הייתה חניה 50 מטר מביתן 1 (בחינם!), המקום היה סבבה לגמרי (חוץ מהמעשנים, אבל זה בקבוע), אפילו המזגן הגיע קצת. ראיתי ושמעתי מעולה וזהו, פיית' נו מור היא ללא ספק אחת הלהקות הם ההופעה המעולה ביותר בעולם. הלוואי שישתמשו באנרגיות האלה כדי להוציא אלבום חדש!
רשימת השירים, נתון לשינויים בסדר: